הקול והזעם

משפחת קומפסון, בעבר משפחה ידועה וחשובה ממיסיסיפי, מצאו עצמם בהדרדרות.
המטע המשגשג שלהם נמכר והפך למגרש גולף, והאחוזה המפוארת שלהם נטתה ליפול
והיתה זקוקה לשיפוץ נרחב.בראש המשפחה עמד מר ג''ייסון קומפסון, עו"ד
בעברו ושתיין כיום, ואישתו קרולין-היפוכונדרית שבילה את מירב ימיה במיטה.
בנג''מין-הבן הצעיר במשפחה ומפגר בשכלו, החל לספר את סיפור חייו.ב-7
באפריל 1928 התאריך בו חל יום הולדתו ה33, בזמן שהלך לאורך מסלול הגולף עם
לסטר המטפל שלו, החל לפתע בנג''מין להעלות זכרונות משנות ילדותו. מוחו קפץ
מארוע לארוע, מכסה יותר מתריסר ארועים בסך הכל. כמה זכרונות שעלו היו
קשורים לאחותו קדי, אליה היה בנג''מין קשור למדי. הוא תאר כיצד היא דאגה לו
ושיחקה איתו כאשר היה ילד, וכיצד שכבה לצידו במיטה עד שנרדם. בנג''מין סיפר
גם על חתונתה של קדי- כיצד עזבה את בית המשפחה ואיך הארוע הפריע לו מאד.
רבים מזכרונותיו של בנג''י היו כואבים מאד. הוא התייחס למותה של סבתו
ולמותו של אחיו. הוא נזכר כיצד פעם,כשהיה נער מתבגר הוא חיבק וגיפף נערה
מבית הספר כאשר חשב שזו אחותו קדי, ובעקבות כך עבר סירוס. כאשר סיים בנג''י
את סיפוריו הוא חזר להווה. הוא ציין שהוא ולסטר הסתכלו יום אחד מחדר חלון
השינה וראו את אחיינו של בנג''י מטפס מהחלון ורץ אל תוך הלילה.בפרק
השני, מתאריך ה2 ביוני 1910, קוונטין,-הבן הבכור במשפחת קומפסון מספר את
השתלשלות הארועים שהובילו להתאבדותו. הוא היה סטודנט באוניברסיטת הארוורד,
והוא בילה את יומו האחרון בשליחת מכתבי התאבדות לשותפו לחדר ולאביו,
ובאריזת חפציו. כאשר הוא עושה סיבוב אחרון בעיירה הוא נזכר בסדרת הארועים
הבעייתים שהובילו אותו להתאבד. הוא היה מוטרד במיוחד מהפרשיות הרומנטיות
של אחותו קדי, כאשר הלילה בו היא איבדה את בתוליה היה הטראומתי היותר עבור
קוונטין,  וגם נישואיה שנה לאחר מכן הותירו בו צלקת. (קדי התחתנה משום
שהיתה בהריון) .קוונטין קינא במאהביה של קדי. זכרונות אלה עלו בזמן שהוא
שוטט ברחבי קיימברידג''. הוא צפה בכמה מקומיים שעסקו בדייג, והתיידד עם
מהגרת צעירה שהכיר במאפיה במקומית. מאוחר יותר במהלך היום הוא פגש כמה
חברים מהמכללה ונכח במסיבה אשר הסתיימה במפתיע כאשר קוונטין לפתע פרץ
בקטטה עם בנו של המארח.במוחו שלו, קוונטין היכה את אחד ממאהביה של אחותו
קדי.  בסוף פרק זה, קוונטין חוזר לחדרו,מתלבש,אורז עוד כמה חפצים ומכין
עצמו לקראת התאבדותו. מאוחר יותר מגלה לנו ג''ייסון-אחיו של קוונטין,
שקוונטין התאבד בטביעה.בפרק השלישי, ג''ייסון ואחיו בנג''י מתייחסים
לארועים שקרו ב6 לאפריל 1928 . הוא התווכח עם אחיינתו ששמה היה קוונטין גם
כן, על כך שהיא לא מגיעה לשיעורים בבית הספר ועל כך שהיא לובשת בגדים
חושפניים ומתאפרת בהגזמה. הוא יוצא לעבוד בחנות כלי הבנין המקומית ומתווכח
עם הבוס שלו. במהלך סיפוריו ג''ייסון מעיר הערות פוגעניות על
יהודים,שחורים,נשים ואף על בני משפחתו.ג''ייבון מגלה כי אחותו, אשר
נדחת ע"י ידי בעלה, גורשה מאחוזת המשפחה אך ביתה קוונטין נשארה. הוא קיבל
ופדה את כספי התמיכה לילדה, והעביר צ''קים מזויפים לאמו, אשר שרפה אותם
בטענה כי היא לא רוצה את כספה של ביתה. בהפסקת הצהריים שלו ראה ג''ייסון את
אחייניתו מסתובבת עם אדם בעל עניבה אדומה. הוא עקב אחריהם אך איבד את
עקבותיהם כאשר הם רוקנו את האוויר מצמיגי מכוניתו. אירועי הפרק האחרון
מתרחשים ב8 לאפריל 1928, ביום ראשון של חג הפסחא. דילסי-עוזרת הבית של
משפחת קומפסון הכינה ארוחת בוקר ללסטר ובנג''י וחיכתה לג''ייסון,קוונטין
וגברת קומפסון שיגיעו לאכול ארוחת בוקר גם כן. כשג''ייסון הופיע הוא הודיע
שנשדד, חלון חדרו נפרץ וקופסת הבטחון שלו נפתחה. כשגילה שאחיינתו קוונטין
לא נמצאת הוא הניח כי היא זו שגנבה את כספי החסכונות שלו (שהכילו את כספי
המזונות של קוונטין) . הוא יידע את המשטרה ויצא לחפש ללא תוצאות את
קוונטין ואת האיש אשר הוא ראה מסתובב איתה. בזמן הזה דילסי , משפחתה
ובנג''י נכחו בטקסי חג הפסחא. דילסי חשה בכאב משפחת קומפסון ובכתה וטענה כי
עשתה במיטב יכולתה לגדל את ילדי משפחת קומפסון כמו שצריך.הרומן מסתיים
כאשר לסטר מסיע את גברת קומפסון ואת בנג''י לבית הקברות. לסטר לוקח את
הפניה הלא נכונה בכיכר העיר ובנג''י נכנס להיסטריה. בעזרתו של ג''ייסון שחזר
לעיר אחרי חיפושו העקר, לסטר חוזר לשליטה ומסיע את הרכב הביתה

المزيد من المراجعات حول הקול והזעם